מאמר אורח. יחסים בין אחים ואחיות בטיפול בהורים מזדקנים

 

 

רובנו יודעים שביום מן הימים נידרש לסייע להורים שלנו בהזדקנותם.
מה שרובנו לא חושבים עליו, הוא היחסים שיהיו לנו עם האחים והאחיות שלנו במצב של טיפול בהורים.

 

סמדר היתה מאד מופתעת כארש הטיפול באמה נעשה קשה ובעייתי דווקא בגלל התנהלותו של אח שלה: "אח שלי גר 20 שנה בלונדון ומגיע פעם בשנה לארץ לבקר וכל שבוע מדבר בטלפון עם אמא. לפני כמה חודשים שמתי לב שהבית של אמא לא נקי כמו שהיה פעם, שיש דברים מפוזרים ויש ריח לא נעים. אמרתי לה משהו, והיא נפנפה אותי שלא אעשה עניין. אחרי זה ראיתי שהמצב לא משתנה, והתחלתי לחשוב שיש בעיה. נראה היה לי שהיא לובשת את אותם בגדים. סיפרתי לאח שלי, והוא אמר מה הבעיה, ושאני אביא לה עוזרת. הבאתי עוזרת, אבל אמא גירשה אותה. אז התחיל סיפור של לנסות לנקות את הבית, והבנתי שיש בעיה. שיתפתי את אח שלי, והוא אומר לי שאני סתם מדמיינת, שהוא מדבר איתה בטלפון והכל בסדר, שאני אפסיק לעשות עניין מכל שטות. זה איום ונורא! הוא יושב לו שם ולא רואה את אמא, לא צריך להיכנס לבית המלוכלך, לפתוח את המקרר ולראות שהאוכל מקולקל. כל מה שאני אומרת לו הוא מבטל כלאחר יד, ועוד יותר מזה אומר לאמא שלי שלא תיתן לי לסדר לה את החיים! הוא תמיד היה הבן הצעיר, המוצלח והאהוב שלה, אז בטח שהיא מקשיבה לו. ועכשיו - מי צריך לענות לטלפונים של השכנים שמתלוננים על מה שהיא עושה? מי צריך להסביר לנכדים למה סבתא לא מחליפה בגדים כבר שבועיים? אני!! מילא לטפל באמא שלי, זה מה שעושים כולם בגילי, אבל המריבות האלה עם אח שלי ממש הורסות אותי!"

טיפול בהורים מזדקנים הוא מסע ארוך וקשה, וכאשר האחים/אחיות מעורבים בכך, זה עשוי להיות  מורכב ביותר. אחים/אחיות יכולים להיות לעזר ולסיוע, אך גם יכולים להיות מקור למתחים וכעסים. 

לאור תוחלת החיים הגבוהה כיום שכיח שילדים בוגרים נדרשים לטפל בהוריהם למשך עשור ויותר. בד"כ אין לאחים ואחיות מודל איך לעבוד יחדיו בטיפול בהורה, ואיך  להתמודד עם העניינים הרגשיים, כלכליים ומעשיים הנלווים. אין דרך ברורה ומוכרת כיצד על אחים ואחיות להיות בקשר בבגרותם, ובחלק מהמשפחות זהו מאבק של ממש. 

יש משפחות שבהן הצורך להתארגן ולהתאגד סביב הטיפול בהורה מביא לגיבוש מחודש בין אחים ואחיות, לחידוש קשרים, ולקשר קרוב יותר ממה שהיה בשנים קודמות. 

במהלך טיפול בהורים מזדקנים, ילדים בוגרים חווים מחדש רגשות רדומים של חרדות ופחדים מהילדות. התמודדות עם הזדקנות ופטירה של הורה היא קשה מאד רגשית, וכל אחד מתמודד עם כך אחרת. כאשר עולים קונפליקטים עם אחים ואחיות ביחס לטיפול בהורה, מבלי לשים לב ייתכן שתחזרו לתפקידים משפחתיים מהילדות, לתחרותיות ולשליטה שאפיינה את היחסים אז. נסו לגלות חמלה כלפי עצמכם וכלפי האחיםוהאחיות שלכם; לא להסכים להתנהגויות שליליות, אולם לזכור שפחד, כאב או חרדה עלולים להיות מניעים של אחיכם למעשה זה או אחר. הנהמספר טיפיםלהתמודדות עם הורים מזדקנים ואחים/אחיות: 

  1. יכול להיות הבעיה מתחילה מההורה שלכם: לעתים ההורה מציג יכולת תפקודית שונה לכל ילד בוגר, בהתאם למערכת היחסים איתם. כמו בדוגמה לעיל, לבת המתגוררת קרוב ההורה מגלה את הקשיים התפקודיים, בעוד עם הבן המתגורר בחו"ל אינו משתף דבר, ומספר שהכל בסדר. מידע שונה זה נותן לכל אחד מהילדים הבוגרים תפיסה שונה במהותה בנוגע לעזרה שההורה צריך, ועשוי להביא למחלוקות ומריבות בנוגע לתמיכה שההורה צריך וכיצד תינתן. שתפו זה את זה במידע, שוחחו על ההבדלים והיו פתוחים גם לעמדה השונה משלכם.

  2. דברו באופן ברור ופתוח על מה שצריך לעשות בטיפול בהורה: אל תניחו שהאחים והאחיות שלכם מבינים שצריך מישהו שילווה את ההורה לרופא, שיקנה תרופות, שיערוך קניות לבית, שיעשה כביסה, שימתין אתם לחשמלאי וכד'. צרו קבוצת תקשורת באפליקציה הנוחה לכם ועדכנו זה את זה במשימות הטיפול השונות. גם אם יש עובד/ת זר/ה, ואתם רק צריכים  לנטר את הטיפול, צרו לוח זמנים ותורנות לכך. 

  3. מי שחושב "אני לא צריכ/ה לבקש" – טועה ובגדול:  אם את/ה הם המטפל/ת העיקרי/ת ועושה את רוב הטיפול, בוודאי חשבת בשלב כלשהו – אם לאח/ות שלי באמת היה אכפת, הם היו מתנדבים לעזור או לפחות מביעים יותר עניין ונכונות לעזור להורה שלנו. 

לא כל האחים  והאחיות מרגישים אותם הרגשות כלפי ההורים. לכל אח/ות היתה מערכת יחסים שונה עם ההורה במהלך חייהם. , וזה מה שמשפיע על היחס וההתגייסות שלהם למען ההורה. 

  1. תתמכו אלה באלה: לא יהיה מצב של חלוקה שוויונית בטיפול בין כל האחים וכל האחיות. מצבי חיים, קירבה גיאוגרפית, יחסים עם ההורים – כל אלה מונעים חלוקה "צודקת" ביניכם. בנוסף, כל אחד מכם מבצע את משימות הטיפול אחרת, וזה בסדר. תמכו במה שכל אחד מסוגל עושה ותורם למאמץ המשפחתי,לעודד, להכיר בעשייה ולהביע תודה זה לזה: זה יקל עליכם במסע הארוך, ויניע אתכם להמשיך ולשתף פעולה גם זמן רב לאחר סיום הטיפול בהורה. 

 

נכתב ע"י ד"ר דנה פאר, גרונטולוגית ומרפאה בעיסוק מחברת "גבורות לזיקנה מיטבית www.gvurot.co.il

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

צור קשר

קרית טבעון, ישראל,  Kiryat Tiv'on, Israel | Nitzan@aging.co.il | 052-8900002 | כל הזכויות שמורות לניצן הרטל - המרכז הקליני השיקומי

עיצוב אתר: נעמי כרמל

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon

המרכז הקליני השיקומי

052-890-0002

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now