כיצד לשמור על איכות חיים עם מחלת הפרקינסון

 

מחלת הפרקינסון היא המחלה הנוירו-דגנרטיבית השניה הכי שכיחה. בישראל חיים כ-25,000 אנשים עם המחלה. עם הזדקנות האוכלוסיה העולמית, מחלת הפרקינסון נחשבת עתה כבעיית בריאות בינלאומית ובעדיפות עליונה במערכות הבריאות בעולם.

מחלת הפרקינסון מאופיינת בירידה הדרגתית של תפקוד מערכת התנועה בכל הגוף, כולל הגפיים, הגו, הפנים ומיתרי הקול. בנוסף, קיימת חוסר שליטה יציבתית היוצרת סיכון גבוה לנפילות. המחלה מזוהה כסוג של הפרעת תנועה, אך למעשה, היום יודעים כי המחלה עצמה וכן תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי, כרוכות גם בבעיות משמעותיות שמעבר למערכת התנועה, כולל; ירידה קוגניטיבית, דיכאון וחרדה, בעיות שינה, הפרעות במערכת האוטונומית והפרעות במערכת התחושה. מגבלות תפקודיות מופיעות מוקדם במהלך התפתחות המחלה, וגורמות לנזקקות גוברת לתמיכה והתאמת השתתפות בפעילויות ותפקידים בעלי משמעות.

 

השונות והמורכבות של צרכי המטופלים והמטפלים בהם, מדגישים את החשיבות של גישת טיפול רב-מקצועית המתייחסת ללקוח במרכז. בגישה זו, המטופל מקבל ניהול רפואי המלווה במידע מאנשי מקצועות הבריאות המתמקדים בהשפעת המחלה על התפקוד היומיומי. למרות ההתקדמות המשמעותית בהתערבויות תרופתיות בעשור האחרון, עדיין אין מרפא או טיפול המאט את התקדמות המחלה. בשנים האחרונות חלה הכרה בחשיבות השיקום של אנשים המתמודדים עם מחלת הפרקינסון, בעיקר פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, בשיפור ושימור ליקויים מוטוריים ואיכות החיים עבור אנשים אלה.

אנשים המתמודדים עם מחלת הפרקינסון לרוב מופנים לשיקום כאשר התפקוד הפיזי שלהם מידרדר בצורה חמורה או כאשר מתרחשים שינויים חריפים במצבם. אף על פי כן, מחקרים הראו שחשוב להתחיל תכנית שיקום בשלבים הראשונים או הבינוניים של המחלה, כאשר הירידה היא הדרגתית, וניתן לשים דגש על איכות החיים הקשורה לבריאות ועל תפקוד יומיומי. בשלבים אלה, מומלץ לעבוד בגישת "ניהול עצמי" המבוססת ראיות, והמכירה בכך שצרכיו האישיים של המטופל, העדפותיו, ופעולותיו לכיוון מטרות ריאליות, הם הכרחיים להצלחת תוצאות השיקום. אנשים המרגישים שליטה על פעולות חייהם ומשמרים השתתתפות בהם, חווים פחות דיכאון ויותר רווחה אישית. נמצא כי ניהול יעיל של מחלת הפרקינסון מתחיל בהתייחסות לאיכות החיים הקשורה לבריאות (Health Related Quality Of Life), ובקידום תחושת שליטה בתחומי חיים משמעותיים אשר יש ביכולת האדם להשפיע עליהם. מחקר שנעשה על שיקום בגישת "ניהול עצמי" הראה כי כאשר הצוות מלמד את המטופלים כיצד לצפות בהתנהגויות של עצמם, לזהות חוזקות ובעיות בתפקודי יום יום, להציב מטרות ריאליות וליישם את תכניות הפעולה, קיימת הטבה משמעותית באיכות החיים הקשורה לבריאות.

 

גישות חשובות נוספות הנמצאו יעילות במחקרים בתחום הפרקינסון, מתייחסות לחשיבות הפעילות הגופנית. אנשים החיים עם מחלת הפרקינסון עשויים להרוויח מהתערבויות הפונות לביצוע מיומנויות פיזיות וביצוע עיסוקי דרך פעילות גופנית וסיפוק תמיכה ורמזים סביבתיים. חשוב לעודד את החולים בפרקינסון להשתתף בפעילות גופנית, ולסייע להם למצוא סוג מתאים ובעל משמעות של פעילות גופנית, כדי להבטיח המשך השתתפות. כמו כן, נמצאו ראיות לכך שתרגול מורכב יותר, המערב מספר תחומי פעילות, וכן מרכיב של אינטראקציה בין-אישית, עשוי ליצור השפעה רחבה יותר. למעשה, אף על פי שטיפול מותאם אישית בסביבה האישית הוא חשוב בהתייחסות לתפקוד יומיומי ועצמאות, תמיכה חברתית המושגת באמצעות פגישות קבוצתיות עם אנשים במצב דומה, היא בעלת תועלת להשתתפות חברתית ולאיכות חיים כוללת.

 

לסיכום, כאמור, מחלת הפרקינסון מלווה בליקויים מוטוריים, קוגניטיביים והתנהגותיים המובילים לאובדן יכולת תפקודית ואובדן עצמאות בפעילויות יומיומיות. על-מנת להשיג ולשמר איכות חיים יחד עם המגבלות הנוצרות, מומלץ לפנות לאנשי מקצועות הבריאות, בעיקר ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה, המערבים שימוש טיפולי בפעילויות תפקודיות מחיי היום-יום למטרת עידוד השתתפות בתפקידים בסביבות החיים השונות; בית, עבודה, וקהילה. גישה זו מקדמת בריאות ורווחה אישית דרך תרגול פונקציונלי של מיומנויות מוטוריות, קוגניטיביות ופסיכולוגיות, במגוון הקשרים של חיי היום יום.

 

נכתב ע״י ניצן הרטל, המרכז הקליני השיקומי. כל הזכויות שמורות לכותבת

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

צור קשר

קרית טבעון, ישראל,  Kiryat Tiv'on, Israel | Nitzan@aging.co.il | 052-8900002 | כל הזכויות שמורות לניצן הרטל - המרכז הקליני השיקומי

עיצוב אתר: נעמי כרמל

  • Black Facebook Icon
  • Black LinkedIn Icon

המרכז הקליני השיקומי

052-890-0002

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now